איך זה ירגיש? חלק א

דמיינו לעצמכם עולם בו אתם מרגישים בכל מקום אליו אתם הולכים כמו משפחה אחת גדולה.

דמיינו לעצמכם שאתם מרגישים חלק ממשהו גדול, חלק ממשהו טוב, שאתם מממשים את עצמכם ממש את מי שאתם, את היכולות שלכם, כל הדברים הטובים שיש בכם, כל הדברים המיוחדים לכם, ממש הכל הכל הכל.

דמיינו לעצמכם שמכבדים אתכם בזכות הצבע המיוחד שאתם מביאים איתכם לתוך כל השלם הגדול- שלא מחפשים איך להפוך אתכם למשהו שמישהו בעל אמצעים וכוח רוצה להפוך אתכם אליו, שלא מחפשים כל הזמן איך לרמות אתכם, להרוויח עליכם, או לפגוע בכם.

איך זה ירגיש?

טוב נכון?

למה אי אפשר להתעורר כבר מחר בבוקר לכזאת מציאות? הרי מי יתנגד לכזאת הרגשה? לכאלה חיים? לכזאת מציאות?

נכון- לעיקרון הזה, לסטייל חיים האלה אף אחד לא יתנגד, אבל בכל זאת אנחנו רואים שהחיים בדיוק הפוכים מזה, ואפילו לדמיין סגנון כזה של חיים- שבאמת בבנק לא רוצים לרמות אותי? שבאמת ראש הממשלה דואג לי שבאמת לראש העיר שלי אכפת לו ממני כמו שאכפת לו מהמשפחה שלו….? אכן הדברים נראים כבלתי מציאותיים שיקרו.

אפילו יש כזה משפט : “יצר לב האדם רע מנעוריו…..” מה יהיה איתנו בני האדם? בטבע כל החיות חיות בצורה מאוד מאוזנת וטובה…ודווקא אנחנו שאנחנו החיות הכי מפותחות בטבע הכי רעות והכי לא מאוזנות- לא עם עצמינו, לא עם הטבע ובטח שלא עם בני אדם הסובבים אותנו.

השאלה אם כך- למה הטבע יצר יצור שבשונה מדרגת החי- שפועל ועושה דברים מתוך אינסטינקט, פועל ועושה דברים מתוך מודעות- כאשר יחד עם כל המודעות- אין לו עדיין בעיה לפגוע במכוון בבן אדם אחר או בסביבה שלו- יצר לב האדם….. אולי שם כנראה טמון איזה עניין שצריך לברר, שצריך לעבוד עליו….שצריך לשאול- זה אכן דבר גדול שיש מודעות- אך מה היא שווה כאשר היא מופנית לפגיעה באחרים?

 

המשך קריאה…